תגובת בריטניה להצעת ההשתלטות של פייזר אינה עקבית ומוטעית

The UK’s response to Pfizer’s takeover bid is incoherent and misguided_5e890a59e445e.jpeg
 

F או שנייה, תאר לעצמך שבריטניה נגררת באמצע העולם ויושבת ממש ליד מזרח אסיה ולא מערב אירופה. נניח שבמקום להיות המדינה הראשונה שהתעשתה לפני 250 שנה, בריטניה היא אחת האחרונות. קבלו לצורך הטענה כי משבר עמוק וממושך איחד את המעמד הפוליטי מאחורי הרעיון כי יש צורך בתוכנית למעצר ההידרדרות הלאומית. האסטרטגיה שננקטה היא להפוך את בריטניה לכלכלת נמר, ממש כמו דרום קוריאה או טייוואן. איך היית מסתדר עם זה?

 

ובכן, אנו יודעים כיצד עשו זאת האומות המצליחות של מזרח אסיה. הם השקיעו רבות בחינוך. הם הצביעו על מגזרים שבהם הם רצו להתמודד. הם בחרו באלופות לאומיות וגיבו אותם לאורך תקופה ממושכת. הם אימצו אסטרטגיות כלכליות ממוקדות יצוא והיו איטיות וזהירות בפתיחת השווקים המקומיים שלהם לתחרות זרה. הם דאגו שהמגזר הפיננסי יהיה כפוף לצורכי התעשייה.

 

זהו רק ניסוי מחשבה. בריטניה לא יכולה להיות משוחררת מהעגינה הגיאוגרפית שלה והיא אף פעם לא יכולה להתנער מהמחשבה המוטעית שהיא עדיין כוח ייצור גדול. ההשתלטות ככל הנראה על [AstraZeneca ב- מראה שזה ברור מדי.

 

אם הממשלה הייתה באמת רצינית באיזון מחדש של הכלכלה ועצירת השבתה מהייצור, היא הייתה מבהירה לפייזר שהמתיחות שלה לאסטרה אינן רצויות. במקום זאת, היחס שלה לעסקה המוצעת – ולמדיניות התעשייתית באופן כללי יותר – אינו קוהרנטי, קצר-טווח ומוטעה.

 

חוסר הקוהרנטיות נובע מהזיהוי של תחום התרופות ככזה בו יש לבריטניה יתרון עולמי ועם זאת לשטוף את ידיה בעסקה שתאפשר להיבלע לאחת החברות הבודדות באמת ברמה העולמית. מצד אחד, ג’ורג ‘אוסבורן משתמש בתקציבים שלו כדי להפוך את המחקר והפיתוח לאטרקטיביים יותר. מצד שני, הממשלה מסתפקת בקבלת הבטחות רופפות של פייזר לגבי אמצעי הגנה למחקר ופיתוח.

 

זה עף אל מול לא רק הרשומה של פייזר על סגירת מתקני מחקר אלא גם של תעשיית הפארמה כולה, שם שם המשחק הוא מיזוג וחיסכון בעלויות. בממוצע, עסקאות בעבר ראו קיצוצים ממוצעים במו”פ בשווי של 30% מרווחי החברה לפני מס שהשתלטו על ידי מיזוג. אסטרה הרוויחה רווחים לפני מס של כ -2 מיליארד ליש”ט בשנת 2013.

 

הטווח הקצר הוא כישלון לראות מעבר ללחצים הכספיים הקיימים כיום על הענף, המתעוררים בחלקם כתוצאה מתוקף הפטנטים, בחלקם כתוצאה מהוצאות פיתוח תרופות חדשות, ובחלקן כתוצאה מצנע. משרים משרדי בריאות המבקשים לחסוך כסף. איחוד הגיוני לטווח קצר בסוג זה של אקלים תומך, וזו הסיבה שקיימת לאחרונה פעילות כל כך גדולה של מיזוג ורכישה.

 

אך לא במקרה הפארמה היא אחת המגזרים התעשייתיים המובילים בבריטניה. מאז הקמת ה- NHS בשנת 1948, חברות התרופות הצליחו להשקיע בטיפולים חדשים בטוחים בידיעה שיהיה לקוח אמין. בעקיפין, משלמי המסים הבריטים סיפקו תמיכה ניכרת ל- AstraZeneca והם ישמשו בצורה גרועה על ידי ההשתלטות על פייזר. ראשית יבוא אובדן משרות מיומנות גבוהה. שנית, איחוד פירושו פחות תחרות, שתעלה את המחירים.

 

מדוע הטעיה של מדיניות הממשלה בואו נתחיל עם הברור מאליו. לקואליציה אין אסטרטגיה תעשייתית; יש לו אסטרטגיית מס. אחת הסיבות לכך ש- AstraZeneca מושכת את פייזר היא שמס התאגידים נמוך בבריטניה מאשר בארה”ב. לחברה הממוזגת תהיה המרכז הראשי של החברה שלה בארה”ב, אך היא תהיה רשמית לצורכי מס בבריטניה. לעת עתה, לפחות. משיכת חברות זרות עם פיתוי של מיסים נמוכים היא מירוץ לתחתית. במוקדם ולא במאוחר, מדינה אחרת תציע תמריצים עסיסיים עוד יותר.

 

העסקה מדברת כרכים על טיבם היחסי של היחסים בין תאגידים ופוליטיקאים. חברות דורשות, השרים נעתרים. מס הוא דוגמא אחת; סחר הוא דבר אחר.

 

עסקים גדולים, בעיקר בארצות הברית, הפכו מתוסכלים מאוד בגלל היעדר התקדמות בשיחות הליברליזציה הסחר של דוחא, שם לא הוכיחו כי וושינגטון ובריסל לא הצליחו לדחוק הצעות כמו שפעם עשו. האסטרטגיה החדשה כוללת קיצוץ עסקאות דו צדדיות ועקיפה של ארגון הסחר העולמי במגזרים כמו שירותים.

 

ארה”ב מנסה לנהל משא ומתן על שותפות חוצה-פסיפיק (TPP) ועל שותפות טרנס-אטלנטית וסחר והשקעות (TTIP). בתוך כך, קבוצה מפורקת של כמעט 50 מדינות מעורבת בשיחות על הסכם סחר בשירותים (TISA).

 

לעסקות סחר מוצעות אלה יש כמה דברים משותפים: היתרונות מוגזמים במידה רבה; השיחות מוסתרות מביקורת ציבורית; וההצעות כרוכות תמיד בהפנמת כוח עוד יותר לאינטרסים של התאגידים, בין אם בצורה של בתי משפט חוץ-טריטוריאליים ליישוב סכסוכי השקעות ובין אם להקשות על שמירת שירותי הציבור מפני הפרטה.

 

כיצד הסכם סחר טרנס אטלנטי או הסכם שירותים ישפיע על היכולת של ממשלה עתידית לעמוד בדרכה של מה שבוודאי יהפוך להצעת פייזר עוינת לאסטרה, או להחזיר את ההפרטה? היעדר השקיפות המוחלט במשא ומתן פירושו שקשה לדעת בוודאות, אך קילו לכל אגורה מרמז שהוא יתקשה, לא יהיה קל יותר. בבריטניה, למותר לציין, מלאת תומך בתמיכה ב- TTIP וגם ב- TISA.

 

הסיבה לכך היא שלמרות כל הדיבורים על איזון מחדש ותמיכה במגזרי מפתח, שום דבר לא השתנה באמת. מדיניות הממשלה נותרה נעולה בהלך הרוח של שנות השמונים, שם הפיתרון לכל בעיה ובעיות הוא הפחתת מיסים, הפחתת חסמי סחר וחשיפת חברות למיצוי התחרות העולמית. ניתן לשפוט את הצלחתה של גישה זו על ידי העובדה שחלק התעשייה בתמ”ג הוא בקושי מעל 10%, חלקה של בריטניה בתפוקת התעשייה העולמית יורד ל -3% ולא היה עודף סחר בסחורות מאז תחילת שנות השמונים.

 

עדיין, לפחות מישהו יהיה מרוצה שאסטרה, המהווה כמעט עשירית מהמו”פ בבריטניה, עומדת לאבד את עצמאותה. הגיע הזמן למסיבות עבור עורכי הדין, יועצי המיזוגים והרכישות, הבנקים הסוחרים וצוותי יחסי הציבור העובדים על העסקה. מבחינת העיר, השעון הופנה לאחור. ימי התהילה של עשיית העסקה חוזרים. ההתרסקות הייתה כל חלום רע. שום דבר לא השתנה. עסקים כרגיל.

 

 

כתיבת תגובה