ברחבי העולם, יש התלהבות עצומה מסוג החידוש הטכנולוגי המסמל את עמק הסיליקון. בתפיסה זו, ההמצאה של אמריקה מייצגת את היתרון ההשוואתי האמיתי שלה, שאחרים שואפים לחקות. אבל יש חידה: קשה לגלות את היתרונות של חידוש זה בסטטיסטיקה של התמ"ג.
מה שקורה כיום מקביל להתפתחויות לפני כמה עשורים, בראשית עידן המחשבים האישיים. בשנת 1987 הקונן הכלכלן רוברט סולו – שהוענק את פרס נובל על עבודתו החלוצית בנושא הצמיחה – "אתה יכול לראות את עידן המחשבים בכל מקום אבל בסטטיסטיקת הפריון." יש לכך כמה הסברים אפשריים.
יתכן והתמ"ג לא ממש תופס את השיפורים ברמת החיים שחדשנות בעידן המחשוב מולידה. ואולי החידוש הזה פחות משמעותי ממה שמאמינים חובביו. כפי שמתברר, קיימת אמת מסוימת בשתי הפרספקטיבות.
נזכיר כיצד לפני מספר שנים, רגע לפני קריסתם של האחים להמן, התגאה המגזר הפיננסי בחדשנותו. בהתחשב בכך שמוסדות פיננסיים מושכים את הטובים והמבריקים ביותר מרחבי העולם, אפשר היה לצפות לא פחות. אך בבדיקה מדוקדקת יותר התברר כי מרבית החידוש הזה כלל פיתוח דרכים טובות יותר להונאת אחרים, לתמרן שווקים מבלי להיתפס (לפחות במשך זמן רב) וניצול כוח השוק.
בתקופה זו, כאשר המשאבים זרמו למגזר "חדשני" זה, צמיחת התוצר הייתה נמוכה משמעותית מבעבר. אפילו בימים הטובים ביותר, זה לא הוביל לעלייה ברמת החיים (למעט הבנקאים), וזה בסופו של דבר הוביל למשבר שממנו אנו מתאוששים רק כעת. התרומה החברתית נטו של כל "חדשנות" זו הייתה שלילית.
באופן דומה, בועת הדוטקום שקדמה לתקופה זו סומנה על ידי חדשנות – אתרים דרכם ניתן להזמין אוכל לכלבים ומשקאות קלים. לפחות עידן זה הותיר מורשת של מנועי חיפוש יעילים ותשתית סיב אופטית. אבל זה לא עניין קל להעריך כיצד חיסכון בזמן שמשתמע מקניות מקוונות, או חיסכון בעלויות שעלולים לנבוע מהגברת התחרות (בגלל קלות יותר בהשוואת מחירים באינטרנט) משפיעים על רמת החיים שלנו.
שני דברים צריכים להיות ברורים. ראשית, הרווחיות של חידוש עשויה לא להיות מדד טוב לתרומתו נטו לרמת החיים שלנו. בכלכלה המנצחת של כל הזמנים שלנו, חדשן שמפתח אתר טוב יותר לרכישות ומשלוחים מקוונים של מזון לכלבים עשוי למשוך את כל מי שמשתמש באינטרנט כדי להזמין אוכל לכלבים, ומפיק רווחים אדירים בתהליך. אך ללא שירות המסירה, חלק גדול מהרווחים הללו פשוט היה עובר לאחרים. למעשה, תרומת האתר נטו לצמיחה כלכלית עשויה להיות קטנה יחסית.
יתר על כן, אם חידוש, כגון כספומטים בבנקאות, מוביל להגדלת האבטלה, אף העלות החברתית – לא סבלם של הפיטורים ולא העלות הכספית המוגברת של תשלום להם דמי אבטלה – באה לידי ביטוי בחברות רווחיות. באופן דומה, מדד התמ"ג שלנו אינו משקף את העלות של חוסר הביטחון המוגבר שאנשים עשויים לחוש עם הסיכון המוגבר לאובדן עבודה. חשוב לא פחות, לעיתים קרובות זה לא משקף במדויק את השיפור ברווחת החברה כתוצאה מחדשנות.
בעולם פשוט יותר, בו חדשנות פשוט התכוונה להוריד את עלות הייצור של, למשל, מכונית, היה קל להעריך את ערך החידוש. אך כאשר חדשנות משפיעה על איכות המכונית, המשימה הופכת לקשה בהרבה. וזה בולט עוד יותר בזירות אחרות: כיצד אנו מעריכים במדויק את העובדה שבשל התקדמות רפואית, סביר להניח כי ניתוחי לב יעשו הצלחה כיום מאשר בעבר, מה שמוביל לעלייה משמעותית בתוחלת החיים ובאיכות החיים ?
ובכל זאת, אי אפשר להימנע מהתחושה הלא נוחה שכאשר הכל נעשה, תרומתם של חידושים טכנולוגיים אחרונים לצמיחה ארוכת טווח בטווח הארוך עשויה להיות פחותה משמעותית ממה שהחובבים טוענים. מאמץ אינטלקטואלי רב הוקדש למציאת דרכים טובות יותר למקסום תקציבי פרסום ושיווק – מכוון ללקוחות, במיוחד לאמונים, שעשויים לרכוש את המוצר בפועל. אך ייתכן שרמת החיים הועלתה עוד יותר אם כל הכישרון החדשני הזה הוקצה למחקר בסיסי יותר – או אפילו למחקר יישומי יותר שיכול היה להוביל למוצרים חדשים.
כן, חשוב יותר להיות מחוברים זה לזה, באמצעות פייסבוק או טוויטר. אך כיצד ניתן להשוות בין החידושים הללו לאלה כמו הלייזר, הטרנזיסטור, מכונת הטיורינג ומיפוי הגנום האנושי, שכל אחד מהם הביא לשיטפון של מוצרים טרנספורמטיביים?
כמובן שיש עילה לאנחת הקלה. למרות שאולי איננו יודעים כמה החידושים הטכנולוגיים האחרונים תורמים לרווחתנו, לפחות אנו יודעים שבניגוד לגל החידושים הפיננסיים שסימנו את הכלכלה העולמית שלפני המשבר, ההשפעה היא חיובית.
זכויות יוצרים: סינדיקט פרויקט , 2014.