הרפורמיסטים של סין יכולים לנצח שוב, אם הם ילכו בדרך הנכונה

הרפורמיסטים של סין יכולים לנצח שוב, אם הם ילכו בדרך הנכונה_5e890c539d715.jpeg
 

N המדינה בהיסטוריה המתועדת צמחה באותה מהירות – והניעה כמה שיותר אנשים מהעוני – כמו סין במשך 30 השנים האחרונות. סימן ההיכר של הצלחת סין היה הנכונות של מנהיגיה לשנות את המודל הכלכלי במדינה בעת הצורך, למרות התנגדות מצד אינטרסים חזקים. וכעת, כאשר סין מיישמת סדרה נוספת של רפורמות מהותיות, אינטרסים כאלה כבר עומדים בתור להתנגד. האם הרפורמטורים יכולים לנצח שוב?

 

בתשובה לשאלה זו, הנקודה המכריעה שיש לזכור היא שכמו בעבר, סבב הרפורמות הנוכחי יבנה מחדש את לא רק את המשק, אלא גם את האינטרסים המוקנים שיעצבו רפורמות עתידיות (ואף יקבעו אם הם אפשריים). והיום, בעוד שיוזמות בעלות פרופיל גבוה – למשל, הרחבת הממשלה נגד השחיתות – זוכות לתשומת לב רבה, הנושא העמוק יותר שעומדת בפני סין נוגע לתפקידיה המתאימים של המדינה והשוק.

 

כשסין החלה את הרפורמות שלה לפני יותר משלושה עשורים, הכיוון היה ברור: השוק היה צריך למלא תפקיד הרבה יותר גדול בהקצאת המשאבים. וכך היה, כשהמגזר הפרטי הרבה יותר חשוב עכשיו מכפי שהיה. יתרה מזאת, קיימת הסכמה רחבה כי השוק צריך למלא את מה שפקידים מכנים “תפקיד מכריע” במגזרים רבים בהם שלטו מפעלים בבעלות המדינה. אך מה תפקידו להיות במגזרים אחרים ובכלכלה באופן כללי יותר?

 

רבות מבעיותיה של סין נובעות כיום משוק מדי יותר מדי ומממשלה מעט . לחלופין, במילים אחרות, בעוד שהממשלה עושה בבירור כמה דברים שהיא לא צריכה לעשות, היא גם לא עושה כמה דברים שהיא צריכה.

 

החמרה בזיהום סביבתי, למשל, מאיימת על רמת החיים, ואילו אי שוויון ההכנסה והעושר מתחרה כיום זה של ארה”ב ושחיתות שופעת מוסדות ציבור והמגזר הפרטי כאחד. כל זה מערער את האמון בחברה ובממשל – מגמה ברורה במיוחד בכל הנוגע, למשל, לבטיחות המזון.

 

בעיות מסוג זה עלולות להחמיר ככל שסין מבנה מחדש את כלכלתה הרחק מצמיחה בהובלת יצוא לעבר שירותים וצריכת משק בית. ברור שיש מקום לצמיחה בצריכה הפרטית, אך חיבוק אורח החיים המטריאליסטי הרווחני של אמריקה זה יהיה אסון עבור סין – וגם את כדור הארץ. איכות האוויר בסין כבר מסכנת את חייהם של אנשים; התחממות כדור הארץ מפני פליטות פחמן סיניות גבוהות עוד יותר תאיים על העולם כולו.

 

יש אסטרטגיה טובה יותר. בתור התחלה, רמת החיים הסינית עשויה הייתה וגדלה אם יוקצו משאבים רבים יותר לתיקון ליקויים גדולים בתחום הבריאות והחינוך. כאן הממשלה צריכה למלא תפקיד מוביל, והיא עושה זאת ברוב כלכלות השוק, מסיבה טובה.

 

מערכת הבריאות האמריקאית פרטית הינה יקרה, לא יעילה ומשיגה תוצאות גרועות בהרבה מאלה שבמדינות אירופה, המוצאות הרבה פחות. מערכת מבוססת שוק יותר אינה הכיוון שאליו צריכה סין ללכת. בשנים האחרונות הממשלה עשתה צעדים חשובים במתן שירותי בריאות בסיסיים , בעיקר באזורים כפריים, וחלקם דימו את גישתה של סין לגישה של בריטניה, שבה הפרשות הפרטיות מונחות על בסיס ציבורי. האם מודל זה טוב יותר מאשר, למשל, הסדר הנשלט על ידי הממשלה בסגנון צרפתי עשוי להתווכח. אבל אם מאמצים את המודל בבריטניה, רמת הבסיס עושה את כל ההבדל; בהתחשב בתפקיד הקטן יחסית של שירותי בריאות פרטיים בבריטניה, יש למדינה מה שהיא בעצם מערכת ציבורית.

 

כמו כן, אף שסין כבר התקדמה בהתרחקות מייצור לעבר כלכלה מבוססת שירותים (חלק התמ”ג של השירותים עלה על זה מזה של התעשייה לראשונה בשנת 2013), עדיין יש עוד דרך ארוכה. כבר כיום, תעשיות רבות סובלות מכושר יתר, וארגון מחדש ויעיל וחלק לא יהיה קל ללא עזרה ממשלתית.

 

סין מבנית ארגון מחדש בדרך אחרת: עיור מהיר . הקפדה על ערי קיימא ובת קיימא לסביבה תדרוש פעולה ממשלתית חזקה בכדי לספק תחבורה ציבורית מספקת, בתי ספר ציבוריים, בתי חולים ציבוריים, פארקים, וכן יעוד יעיל, בין שאר המוצרים הציבוריים.

 

לקח אחד שהיה צריך ללמוד מהמשבר הכלכלי העולמי שלאחר 2008 הוא ששווקים אינם מווסתים את עצמם. הם מועדים לבועות נכסים ואשראי, אשר בהכרח קורסות – לעתים קרובות כאשר הון חוצה גבולות זורם בכיוון ההפוך בבת אחת – ומטיל עלויות חברתיות אדירות.

 

ההתאהבות של אמריקה בדרכי הרגולציה הייתה הגורם למשבר. הנושא הוא לא רק ההתקדמות והליגת המשך של הליברליזציה, כפי שכמה טוענים; גם התוצאה הסופית חשובה. ליברליזציה של שיעורי ההפקדה הובילה למשבר החיסכון וההלוואות של אמריקה בשנות השמונים. ליברליזציה של שיעורי ההלוואות עודדה התנהגות טורפת שניצלה צרכנים עניים. הפיקוח על הבנקים לא הוביל ליותר צמיחה, אלא פשוט ליותר סיכון.

 

, מקווים, סין, לא תעשה את המסלול שאליו עשתה ארה”ב, עם השלכות כה הרות אסון. האתגר של מנהיגיה הוא לתכנן משטרי רגולציה יעילים המתאימים לשלב פיתוחו.

 

זה יחייב את הממשלה לגייס יותר כסף. ההסתמכות הנוכחית של הממשלות המקומיות על מכירות קרקעות היא מקור לרבים מעיוותי המשק – וחלק גדול מהשחיתות. במקום זאת, על הרשויות להגביר הכנסות על ידי הטלת מיסים סביבתיים (כולל מס פחמן), מס הכנסה מתקדם יותר פרוגרסיבי (כולל רווחי הון) ומס ארנונה. יתרה מזאת, על המדינה להתאים באמצעות דיבידנדים חלק גדול יותר מערך ה- SOE (שחלקם עשוי להיות על חשבון מנהלי חברות אלה.)

 

השאלה היא אם סין יכולה לשמור על צמיחה מהירה (אם כי מעט איטית יותר מקצב השבירה האחרון שלה), אפילו כשהיא מושבת בהרחבת האשראי (מה שעלול לגרום למהפך פתאומי במחירי הנכסים), מתעמת עם הביקוש העולמי החלש, מבנה מחדש את כלכלתה ונלחם בשחיתות. במדינות אחרות, אתגרים כה מרתקים הובילו לשיתוק ולא להתקדמות.

 

כלכלת ההצלחה ברורה: הוצאות גבוהות יותר על עירוניות, בריאות וחינוך, הממומנות על ידי העלאת המסים, יכולות במקביל לקיים צמיחה, לשפר את הסביבה ולהפחית את אי השוויון. אם הפוליטיקה של סין תוכל לנהל את יישום סדר היום הזה, סין והעולם כולו יהיו טובים יותר.

 

© סינדיקט הפרויקט 2014.

 

 

כתיבת תגובה