שלושה אנשים בחדר שלא יכולים להסתדר אחד עם השני

_5e88f208c339e.jpeg

P שלושה אנשים בחדר שלא יכולים להסתדר אחד עם השני. אסר עליהם להישאר שם לנצח בזמן שהם מענים זה את זה. שב וצפה בזמן שהסיפור המבעית מתגלה. ומה יש לך?

תשובה אחת היא המחזה האקזיסטנציאליסטי משנת 1944 מאת ז’אן-פול סארטר, האוס קלוס . סיפור אחר הוא סיפור משבר החובות היווני שאינו נגמר בו שלוש הדמויות הראשיות הן אלכסיס ציפראס , וולפגנג שאובל ו- כריסטין לגארד .


העלילה היא כדלקמן. יוון עברה נפילה איומה. כלכלתה הצטמקה ביותר מרבע, שקולה לשפל הגדול בארה”ב. מצבה הכספי הפך להיות כל כך מפלג ודירוג האשראי שלו כל כך גרוע שהוא זקוק לעזרה כלכלית כדי להסתדר. הוא נמצא כעת בערבות השלישית שלו.

עד כה הכספים סופקו על ידי אירופה וקרן המטבע הבינלאומית והוא הגיע עם מיתרים מצורפים. הכסף לאתונה משולם במחלקות וניתן לעצור אותו אם יוון לא תצליח להתקדם ברפורמות שהובטחו. אתונה ממהרת להסב כאב נוסף לאוכלוסייתה, מה שהוביל לאיום כי לא תגיע עזרה נוספת. כדי לסבך את העניינים נפלו האירופאים וקרן המטבע הבינלאומית.

במילים פשוטות, היוונים אומרים כי התנאים עליהם חמורים מדי. הם רוצים הקלה בחובות אך הם מתנגדים לדרישות הרפורמה בפנסיה ולרפורמה בשוק העבודה “שכירה ושריפה”.

קרן המטבע הבינלאומית מסכימה כי נטל החובות של יוון הוא גבוה מדי וההתניה לפיה המדינה צריכה לרשום עודף תקציבי בסיסי של 3.5% בשנה אינה מציאותית. הקרן מתריעה כי החוב עלול להפוך ל”נפיץ מאוד “ולא יגבה כלכלית את ניסיון החילוץ האחרון ללא הקלה משמעותית בחובות. אך היא גם מתעקשת שיוון תידבק בתוכנית רפורמה שלדעת הקרן תשפר את סיכויי הצמיחה.

אירופה מצידה פחות קשוחה בכל הקשור לתכנית הרפורמה של יוון והיא תהיה נוטה להתעלם מכל היפוך. עם זאת, היא חושבת שיוון צריכה לדבוק בתוכנית התקציבית שלה והיא עמידה ברעיון הקלות חוב עמוקות יותר.

אלה עמדות לכאורה בלתי ניתנות להחלמה, אך אלא אם כן הם מתיישבים עם יוון עומדת תקופה אחרת של סערה. פוליטיקה היא חלק מהבעיה.

ציפראס מגלם את אחד משלושת החלקים הראשיים במחזה. שנבחר כשרף אש שמאלנית לפני כשנתיים, ציפראס נפלה במהירות מהחן. הוא התרחש כאשר האירופאים הופעלו עליו לחץ בקיץ 2015 ואחרי שהתמודד לתפקיד בתוכנית נגד צנע, הסכים בסופו של דבר לתנאי חילוץ דרקוניים עוד יותר מאשר ממשלות המרכז הקודמות. עבור מספר הולך וגדל של יוונים, ציפראס הוא כבר לא איקונוקלסט; הוא סתם עוד גבר בחליפה.

עם התמיכה הציבורית פוחתת, ציפראס שוב מסתובב חזק. הוא עורר את התלהמותם של האירופאים בכך שהעניק בונוס חג מולד לפנסיונרים וארוחות בית ספר בחינם למשפחות מוכות עוני. אירופה הגיבה בהשעיית ההקלה המוגבלת שהעניקה בעבר. ציפראס אומר כי יוון כבר עשתה מספיק ולא תסבול יותר.

אירופה מגלמת על ידי שובל, שר האוצר הגרמני. גם הוא מתמודד עם לחצים פוליטיים. הציבור הגרמני חושב שסיוע סיני כבר ניתן ליוון, מדינה שלדעתה אינה עושה מספיק כדי לעזור לעצמה. ההתנגדות להקלה נוספת בחובות חזקה ובחירות כלליות מתקרבות.

חבר הצוות השלישי הוא לגארד, שר אוצר צרפתי לשעבר וכיום מנהל קרן המטבע הבינלאומית. על פי כללים משלו, אסור על קרן המטבע הבינלאומית להכניס כסף לחילוץ, אם הוא חושב שחובות אינם בר-קיימא. היו דיווחים שיצאו מוושינגטון כי הקרן מעריכה כי החוב של יוון יעלה ל 275% מההכנסה הלאומית עד 2060, מה שללא ספק יכניס אותו לקטגוריית “הבלתי קיימא”.

המעשה האחרון בהצגה זו מתרחש בוושינגטון השבוע כאשר מועצת המנהלים של ה- IMF דנה ביוון. גורם אחד שמסבך את הנושא הוא שהזמן אוזל לסדר את העניינים לפני שהראשון בסדרה של בחירות אירופיות יתחיל בהולנד במארס.

שנייה היא שלדרמה יש דמות חדשה בדמות דונלד טראמפ . אין מעט הוכחות לכך שנשיא ארה”ב נותן תאנה בשאלה האם יוון מקבלת הקלה בחובות, אך יתכן שהוא ממלא יותר מתפקיד, מכיוון שארה”ב היא בעלת המניות הגדולה ביותר בקרן והיא בעלת הכוח להטיל וטו על כל החלטה שהיא לא עושה כמו.

טראמפ הביע דעות חזקות – ולא בדיוק חיוביות – לגבי האיחוד האירופי בכלל וגרמניה בפרט. הנשיא האמריקני החדש, שגרם לבושה בבריסל, אמר כי האיחוד האירופי הפך לכלי לאינטרסים גרמנים. יועץ הסחר שלו, פיטר נווארו, האשים את גרמניה [1945909] בכך שהוא היה מניפולציה מטבע, תוך שימוש ביורו “שהוערך בצורה גסה” כדי להפיק עודף מסיבי בחשבון השוטף.

הביקורת הספציפית של נווארו על מניפולציה מטבעית רחוקה מסימן. גרמניה היא חלק מאזור האירו ולא תמיד מסכימה עם החלטות המדיניות המוניטרית שקיבל הבנק המרכזי האירופי. חולשת האירו האחרונה לא קשורה לניסיון מכוון של הגרמנים להפחית את ערכו והכל קשור לעובדה שאירופה הרפתה את המדיניות המוניטרית בתקופה בה ארה”ב החלה להעלות את הריבית.

אולם נוברו צודק בעודף החשבון השוטף של גרמניה, שפועל כמעט 9% מהתמ”ג. זה לא סתם מוגזם אלא גם תוך הפרה בוטה של ​​כללי האיחוד האירופי. ברלין סירבה להפצרות של קרן המטבע הבינלאומית, הנציבות האירופית וקבוצת G20 של המדינות המפותחות והמתפתחות לפרוש את עודפיה על ידי יבוא נוסף. זה יועיל הן למדינות חזקות כמו ארה”ב והן לחלקים החלשים יותר של אירו כמו יוון, אולם גרמניה סירבה בתוקף לשנות את גישתה.

האירופאים אמרו שהם היו רוצים שיוון תמוין במפגש שרי האוצר שתוכנן ל -20 בפברואר. זה עדיין יכול לקרות אם ציפראס יחליט שהחלופה היחידה לליברליזציה של כללי יתירות ורפורמת פנסיה תהיה להחזיק ב”מי מנהל את יוון? ” בחירות שהוא בוודאי יפסיד.

המצב יכול היה להיפתר גם אם גרמניה תחליט לתמוך בקריאת קרן המטבע הבינלאומית להקלה על חובות נדיבים בהרבה ביוון, או אם ברלין תתכופף ללחץ מצד טראמפ ותגביר את ההוצאות המקומיות.

אך המרכיבים נמצאים שם כדי שהמשבר הבלתי נגמר יעבור אל תוך הקיץ, כאשר בסופו של דבר יוון יסתיים בכסף ולא תוכל לשלם לנושיה. אם אין רזולוציה מהירה, תשואות האג”ח יעלו ודיבורים על גרקסיט יופיעו מחדש.

האוס קלוס ידוע באנגלית בשם No Exit. עבור יוון, אם החיים הופכים בלתי נסבלים עוד יותר, יש דרך אחת החוצה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה