מבט ראשון , נתוני המשרות האחרונות נראים סקרנים . הכלכלה יוצרת שפע מקומות עבודה. האבטלה יורדת. שיעור האנשים בעבודה מעולם לא היה גבוה יותר. אלה בדיוק התנאים שבהם יש לצפות ללחץ כלפי מעלה על השכר.
אבל אינפלציה בשכר נותרה הכלב שלא נובח. למעט בונוסים, הרווחים הרגילים בשלושת החודשים עד ספטמבר היו גבוהים ב -2.5% לעומת שלושת החודשים האחרונים של 2014. זה נפל לעומת 2.8% שנרשמו ברבעון שהסתיים באוגוסט.
בספטמבר בלבד השכר הרגיל היה גבוה ב -1.9% לעומת שנה קודם לכן, לעומת עלייה של 2.6% בשנה עד אוגוסט. הרווח הממוצע השבועי ללא בונוסים עמד בספטמבר על 463 ליש"ט, עלייה של 3 ליש"ט בשבוע מאז מרץ.
למען האמת, חולשת הרווחים המתמשכת צריכה להפתיע מעט. ישנם מספר גורמים אשר יחד מסבירים מדוע השכר אינו צומח במהירות האפשרית, בהתחשב בירידה בסך המובטלים.
הראשון הוא שרמת האינפלציה הנמוכה יצרה סביבה בה מעסיקים מציעים רק עליות צנועות בסבב השכר השנתי. במילים פשוטות, אם האינפלציה הייתה עומדת על 2%, המעסיקים היו מציעים 4% למשוך עובדים ולשמור עליהם. אולם לאחר חודשים בהם יוקר המחיה נותר כמעט ללא שינוי, המעסיקים מציעים במקום זאת 2%.
השנייה היא כי היצע העבודה מתרחב עקב הגירה פנימית. על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה לאומית, חל גידול של 430,000 במספר המועסקים בשנה האחרונה. מתוכם 327,000 הגיעו מחוץ לבריטניה.
פילוח נוסף מראה כי מבין אותם 327,000, הרוב המכריע – 291,000 – הגיעו מהאיחוד האירופי, ומתוכם 140,000 היו מתוך 14 המדינות שהיו חברות לפני 2004, 132,000 היו מהמדינות בעקבות התרחבות האיחוד האירופי לשעבר מדינות קומוניסטיות של מזרח אירופה, ו -30,000 הגיעו מרומניה ובולגריה. הגדלת היצע העבודה, במיוחד ממדינות בהן הרווחים נמוכים בהשוואה לבריטניה, תדכא את צמיחת השכר.
לבסוף יש עדויות לכך שהביקוש לעבודה נחלש. נרשמה עלייה מרשימה בתעסוקה נטו של 177,000 בין שלושת החודשים שהסתיימו בחודש יוני לשלושת החודשים שהסתיימו בספטמבר, אך מאותו זינוק רק 31,000 היו תוצאה של משרות במשרה מלאה. השאר היו במשרה חלקית.
בקיצור, אין נתונים אלה שצריכים לגרום לבנק אנגליה להעלות עליית הריבית, אפילו אם הפדרל ריזרב יעלה את עלות ההלוואות בארה"ב בחודש הבא.