מידע נוסף על ארה"ב כבנקאי לעולם

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האיור שלהלן לוקח את הקבוצות הללו ומחלק אותן כחלק מכלל הנכסים בצדדיהן של המאזן. נתון זה חושף את נתח הנכסים הבטוח של הנכסים בצד ההתחייבות (קו כחול) ירד בחלקו מאז המשבר הפיננסי, אך עדיין נותר על כ -60 אחוז מהנכסים הפיננסיים שאנו מייצאים לזרים. חלקם המסוכן יותר של הנכסים שבבעלות ארה”ב בחו”ל נותר יציב יחסית על כ -70 אחוזים. שוב, זה נראה כמו המאזן של הבנק.

 

 

 

 

 

 

 

 

כדי להיות ברור, אפשר להתפלפל עם מה שאני מגדיר כנכס בטוח. כאן אני רואה השקפה רחבה שיש רצף של נכסים בטוחים. באופן ספציפי אני כולל מטבעות, פיקדונות בבנקים, אוגרים, GSEs, ריפים חוזרים, נייר מסחרי, קרנות נאמנות בשוק הכסף, חייבים בסחר. אג”ח קונצרניות ומנגזרים. חלק מהנכסים הללו בטוחים ובנוזלים בבירור מאחרים, אך הביקוש אליהם נותר גבוה ומעיד שהם נתפסים כבטוחים יחסית על ידי שאר העולם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ציינתי במאמר כי תפקיד בנקאי-עולמי זה עולה בעלות: נטייה להערכת שווי הדולר וכתוצאה מכך לגרום לארצות הברית גירעונות סחר. זה גם מוביל לגירעונות תקציב בארה”ב מכיוון שרק כך ניתן ליצור עוד ניירות ערך באוצר. לבסוף, תפקיד זה פירושו כי כלכלת ארה”ב נוטה להיות ממונפת יותר מכפי שהיה אחרת. לא ברור לי כיצד לבטל את העלויות האלה מבלי לגרום נזק רב יותר לכלכלה העולמית. עד שיש עוד יצרן המוני בר-קיימא של נכסים בטוחים, אנחנו תקועים בעלויות אלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה