גיא ריידר היא יד ותיקה ב דבוס. מנכ"ל ארגון העבודה הבינלאומי ראה את הכל: השנים בהן האליטה העסקית העולמית שופעת אמון והשנים, כמו 2017, בהן ה -1% הטובים ביותר מבין 1% המובילים מפחידים.
רוצים ללמוד עוד? כדאי לחפש יועץ מס מוסמך.
ריידר זיהה הקבלות לשנת 2009, כאשר נראה כי כלכלה עולמית, זאת שאנו חיים בה כיום, פונה לשנייה השנייה השפל הגדול . לפני שמונה שנים המשתתפים זועזעו מההתמוטטות הבנקאית אך לא הראו נימוס מועט. השנה הם נבהלו מהכעס הפופוליסטי שהיה ניכר ב ברקסיט וב הגעתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, אך לא ממש הצליחו להבין מדוע זה קורה.
"האליטה העולמית אומרת כל השבוע שהציבור לא באמת מבין את כל הדברים הטובים שהם עושים בשביל זה", אומר ריידר. הוא די צודק בעניין. דבוס בשנת 2017 היה דוגמא קלאסית לאופן בו אנשים יכולים להיות, בו זמנית, בהירים מאוד ובלתי מעורערים.
היו שני מחנות שונים. בקבוצה הראשונה היו אלה המטומטמים באמת: אלה שחושבים שמה שקרה בשנת 2016 היה סטייה וכי הגלובליזציה תחזור למסלול ברגע שבוחרים במדינות מתקדמות יתעשתו.
במחנה השני היו אלה – קובעי המדיניות ולא המנהלים הראשיים של התאגידים הרב-לאומיים הגדולים – שמבינים שהדרך היחידה להציל את הקפיטליזם הגלובלי היא לתקן אותה בצורה מהותית, ממש כפי שהיה אחרי הזוועות הכלכליות של שנות השלושים.
קבוצה שנייה זו רחרחה את הדרך בה הרוח נושבת. מחקרים הראו כי שינוי טכנולוגי ולא סחר היה אחראי לרוב המוחלט של המשרות שאבדו בתעשייה בעולם המפותח. במילים פשוטות, מכונות החליפו את בני האדם. רובוטים השתלטו על מפעלים.
ההתקדמות בבינה מלאכותית פירושה שגל שינוי שני מתקרב – והפעם העבודות בסיכון מהמכונות הולכות להיות משרות בתחום השירותים.
כפי שציין דהל'ל ג'ושי, כלכלן במחקר BCA, זה לא הולך להיות המשרות בעלות השכר הנמוך בענף השירותים כמו ניקיון, גינון, מטפלות, צוות ברים או טבחים שתפקידם נמצא בסכנה הגבוהה ביותר. הסיבה לכך היא שמכונות מתקשות לשכפל את תנועות בני האדם במשימות יומיומיות.
"הבעיות הקשות הקלות עבור ה- AI הן הבעיות המחייבות יישום של אלגוריתמים מורכבים וזיהוי תבניות על כמויות גדולות של נתונים – כמו הכאת רב-סרן בשחמט", אומר ג'ושי.
"או עבודה כמו חישוב ציון אשראי או פרמיית ביטוח, תרגום דוח מאנגלית לסינית מנדרינית או ניהול תיק מניות."
לאור זאת האיום הבולט ברור. צבא המכונות הראשון מחק עבודות בתשלום טוב בייצור; הצבא השני עומד למחוק משרות בשכר טוב בתחום השירות. במקרים רבים האנשים שעודפים לדרישות בילו שנים רבות בבית הספר ובאוניברסיטה בבניית כישוריהם.
בני אדם הם עדיין חדשניים ויזמיים יותר ממכונות, מה שאומר שיהיו תגמולים עשירים עבור הקריאייטיב. עם זאת, הם יהיו מעטים בלבד, כך שהדינמיקה של השנים האחרונות – תגמולים גבוהים במיוחד לאלה שבצמרת, חלול מהמעמד הבינוני והרחבת מקומות עבודה חסרי ביטחון בשכר נמוך בתחתית – לא רק תמשיך אבל נעשים מודגשים יותר.
המהפכה התעשייתית הרביעית הזו, ממש כמו כל האחרים, תוביל להתפרצות צמיחה. אבל העידן הגדול האחרון של השינוי הטכנולוגי לווה בשינוי פוליטי שהבטיח שהמייצרים את המכוניות, מכונות הכביסה ומכשירי הטלוויזיה יוכלו גם לקנות אותם. מדיניות תעסוקה מלאה, בקרת הון, מס הכנסה פרוגרסיבי ואיגודים מקצועיים חזקים הבטיחו שזה היה המצב.
בדאבוס בשבוע שעבר, אחד מיועציו של טראמפ, אנתוני סקאראמוצ'י, טען כי הנרי פורד הוא קפיטליסט עשיר וחסר רחמים, אך הוא הבין כי אין טעם לדחות מכוניות שיכולים לעבודתו. לא להרשות לעצמי לקנות.
עם זאת, לא היו עדויות רבות לכך שהבנקאים, מנהלי חברות הנפט ויזמי הטק בעמק הסיליקון הקשיבו. הם יודעים שהם אמורים לסובב את ידיהם על אי שוויון ולומר שיש לעשות משהו כדי לבלום את גאות הפופוליזם, אך הם אינם מוכנים לעמוד בכל מה שעשוי לעזור, כמו שכר מינימום גבוה יותר, מיקוח קיבוצי יותר, מיסים גבוהים יותר לשלם עבור הרחבת חינוך והכשרה, וחלוקה מחדש גדולה יותר.
לא היו אלה כל חדשות רעות. פרופ 'גיא סטנדינג אמר כי לאחר שנים של התעלמות הוא גילה שחששות מההשפעה של האוטומציה פירושו עניין רב ברעיון של הכנסה בסיסית שישולם לכלל האזרחים ושילם עד שנת 19459025] בעלי הון שוכרים . "החזרות לרכוש, קניין רוחני ומשאבי טבע הולכים לרוב זעיר ועלינו לעשות משהו בנידון."
הפורום הכלכלי העולמי, הגוף שמנהל את דאבוס, מנסה לגרום לחבריו לחשוב מחדש על הרעיון שהכול יהיה טוב, בתנאי שלא נעשה דבר כדי להתערב בכוחות השוק. בדו"ח הצמיחה והפיתוח הכולל , ה WEF ציין כי לא היה זה הצלחה כה גדולה עם כלכלה מתרחבת אם כל פירות הצמיחה היו הולכים למעטים ולא לרבים.
"המטרה הסופית של הביצועים הכלכליים הלאומיים היא התקדמות רחבה ומתמשכת ברמת החיים, מושג המקיף הכנסות משכר ולא שכר (למשל הטבות פנסיה) וכן ביטחון כלכלי ואיכות חיים".
כשהוא מציין כי ההכנסה החציונית ב 26 מדינות מתקדמות ירדה בשיעור של 2.4% בין 2008 ל 2013, הוסיף הדו"ח: "מדינות רבות התקשו לעמוד בציפיות בעניין זה."
טענת WEF היא שהמערכת האקולוגית שהבטיחה בעבר צמיחה תורגמה לסטנדרט מחייה גבוה יותר הידרדרה כתוצאה משינוי טכנולוגי, אינטגרציה גלובלית, ביטול רגולציה מקומית והגברת הגירה. יש לו רשימה מקיפה של סעדים, כולל מיסים הוגנים ויעילים בכדי להבטיח השקעה נאותה בחינוך ותשתיות פיזיות, פעולה להתמודדות עם שחיתות וריכוז דמי השכירות, דבקות בתקן העבודה העיקרי והגנת העובדים.
במקום לדרג מדינות לפי תוצר, ה- WEF יצר מדד פיתוח כולל. הפתעה, הפתעה; המדינות שכן מצליחות נוטות לקבל מיסים גבוהים יותר, מערכות רווחה נדיבות ותפקיד חזק יותר לעבודה מאורגנת. נורבגיה, לוקסמבורג, שוויץ, איסלנד, דנמרק, שוודיה והולנד ממלאות את שבעת המקומות הראשונים. בריטניה מגיעה במקום ה -21, ארה"ב ה -23.
אם לשפוט על פי דאבוס של השבוע שעבר, הדברים יצטרכו להחמיר לפני שתשמיע אזהרת ה- WEF. אך כאשר אדוני היקום טיפסו למסוקים שלהם ביום שישי האחרון וצפו בחנוכתו של טראמפ בוושינגטון בסמארטפונים שלהם, הם היו צריכים להיות מספיק חכמים כדי להבין שהם פשוט עשו זאת.