הוא מבטיח שכל דור יהיה טוב יותר מאשר האחרון הוא יסוד בסיסי בחברה המודרנית. ככלל, הכלכלות המתקדמות ביותר מילאו הבטחה זו, כאשר רמת החיים עלתה במהלך הדורות האחרונים, על אף המפלים ממלחמות ומשברים פיננסיים.
גם בעולם המתפתח, רוב האנשים החלו לחוות שיפור מתמשך בסטנדרט החיים והם מפתחים במהירות ציפיות צמיחה דומות. אך האם הדורות הבאים, במיוחד בכלכלות מתקדמות, יגשימו ציפיות כאלה? למרות שהתשובה הסבירה היא כן, סיכוני החיסרון נראים גבוהים יותר מכפי שהיו לפני כמה עשורים.
עד כה, כל תחזית בעידן המודרני שמגרש האנושות יחמיר, מתומאס מלתוס ועד קארל מרקס, התבררה כשגויה להפליא. ההתקדמות הטכנולוגית הציבה מכשולים לצמיחה כלכלית. איזון פוליטי תקופתי, לפעמים שליו, לעיתים לא, הבטיח שרוב האנשים נהנו, אם כי חלקם הרבה יותר מאחרים.
כתוצאה מכך, דאגותיו של מלתוס מפני רעב המוני לא הצליחו להתממש בכל כלכלה קפיטליסטית שלווה. ולמרות נפילה מביכה בחלקה של העבודה בהכנסות בעשורים האחרונים, התמונה לטווח הרחוק עדיין מתנגדת לחיזויו של מרקס לפיו הקפיטליזם יתגלה כמפחיד עבור העובדים. רמת החיים ברחבי העולם ממשיכה לעלות.
אולם ביצועי צמיחה בעבר אינם ערובה לכך שניתן יהיה לשמור על מסלול דומה באופן נרחב לאורך כל המאה הנוכחית. אם נותרים בצד שיבושים גיאו-פוליטיים פוטנציאליים, ישנם כמה אתגרים אימתניים להתגבר עליהם, בעיקר הנובעים מתפקוד פוליטי ותפקוד לקוי.
קבוצת הנושאים הראשונה כוללת בעיות של שריפה איטית הכרוכה בחיצוניות, והדוגמא המובילה היא השפלה סביבתית. כאשר זכויות קניין אינן מוגדרות בצורה שגויה, כמו במקרה של אוויר ומים, על הממשלה להיכנס למתן תקנה מתאימה. אני לא מקנא בדורות הבאים על כך שאצטרך לטפל בהשלכות האפשריות של התחממות כדור הארץ והידלדלות מים מתוקים.
מערכת שניה של בעיות נוגעת לצורך להבטיח שהמערכת הכלכלית תיתפס כהוגנת מיסודה, שהיא המפתח לקיימותה הפוליטית. אי אפשר עוד לקחת את התפיסה הזו כמובנת מאליה, מכיוון שהאינטראקציה בין טכנולוגיה וגלובליזציה החמירה את אי השוויון בהכנסה ובעושר במדינות, אפילו ככל שהפערים בין המדינות הצטמצמו.
עד כה, החברות שלנו הוכיחו מיומנות להפליא להסתגלות לטכנולוגיות משבשות; אך קצב השינוי בעשורים האחרונים גרם למתח עצום, שבא לידי ביטוי בפערים גדולים בהכנסות במדינות, עם פערים כמעט שיאים בין העשירים לשאר. אי שוויון יכול להשחית ולשתק מערכת פוליטית של מדינה – וצמיחה כלכלית יחד איתה.
הבעיה השלישית היא של אוכלוסיות מזדקנות, נושא שיכול להוות אתגרים קשים אפילו למערכת הפוליטית המעוצבת ביותר. כיצד יוקצו משאבים לטיפול בקשישים, במיוחד בכלכלות שהולכות וגדלות איטיות, כאשר תוכניות פנסיה ציבוריות קיימות ותוכניות לבריאות זקנה אינן בר-קיימא בר-קיימא? העלאת חובות ציבוריים בהחלט מחמירה את הבעיה, מכיוון שהדורות הבאים מתבקשים הן לשירות החוב שלנו והן לשלם עבור פרישתנו.
האתגר האחרון נוגע למגוון רחב של סוגיות הדורשות ויסות של טכנולוגיות המתפתחות במהירות על ידי ממשלות אשר אינן בהכרח מסוגלות או משאבים לעשות זאת ביעילות. ראינו כבר לאן יכולות להוביל רגולציה לקויה של שווקים פיננסיים המתפתחים במהירות. ישנם חסרונות מקבילים בשווקים רבים אחרים.
דוגמה מובילה היא אספקת מזון – תחום בו הטכנולוגיה הפיקה ללא הפסקה מזון מעובד ומזוקק גנטית אשר מדענים מתחילים רק להעריך. מה שידוע עד כה הוא כי השמנת יתר בילדות הפכה למגיפה במדינות רבות, כאשר עלייה מדאיגה בשיעור סוכרת מסוג 2 ומחלות כליליות מרמזת על השפעה שלילית משמעותית על תוחלת החיים בדורות הבאים.
חוקרי בריאות מובילים רבים, ביניהם קלי בראונל, דייויד לודוויג וולטר וילט, תיעדו בעיות אלה. התערבויות ממשלתיות עד כה, בעיקר בצורה של חינוך משופר, הוכחו כיעילותן במידה רבה. התמכרות להרס עצמי למזון מעובד, אשר כלכלנים יתארו כ"פנימיות ", יכולה להוריד את איכות החיים של הסובלים מהסובלים, ובסופו של דבר עלולה להוביל לחיצוניות של החברה, כמו עלויות בריאות גבוהה יותר. שוב, למרות מקהלת הדאגה הגוברת מצד החוקרים, השווקים הפוליטיים נראו קפואים.
לכל הבעיות הללו פתרונות, לפחות בטווח הקצר עד הבינוני. מס פחמן עולמי יקטין את הסיכונים האקלים תוך הקלה בנטל חובות ממשלתיים. התמודדות עם אי השוויון מחייבת חלוקה מחודשת רבה יותר באמצעות מערכות מס לאומיות, יחד עם תוכניות משופרות לחינוך מבוגרים, ככל הנראה עושות שימוש כבד בטכנולוגיות חדשות. ניתן להקל על ההשפעות השליליות של צמיחת אוכלוסייה על ידי הקלת ההגבלות על ההגירה הבינלאומית, ועל ידי עידוד יותר נשים וגמלאות להיכנס או להישאר בכוח העבודה. אך כמה זמן ייקח עד שהממשלות יפעלו זו שאלה פתוחה.
הכלכלות הקפיטליסטיות היו יעילות להפליא בכך שהן מאפשרות צריכה הולכת וגדלה של סחורות פרטיות, לפחות בטווח הרחוק. כשמדובר בסחורות ציבוריות – כמו חינוך, איכות הסביבה, שירותי בריאות ושוויון הזדמנויות – השיא לא מרשים כל כך ונראה שהמכשולים הפוליטיים לשיפור הולכים וגדלים ככל שהתבגרו כלכלות קפיטליסטיות.
האם כל דור עתידי ימשיך ליהנות מאיכות חיים טובה יותר מקודמו המיידי? במדינות מתפתחות שעדיין לא הגיעו לגבול הטכנולוגי, התשובה היא כמעט בהחלט. עם זאת, בכלכלות מתקדמות התשובה צריכה להיות כן, אך האתגרים נעשים אימתניים.