A rgentina נמצאת על סף ברירת המחדל השנייה שלה מאז תחילת המאה. נציגיה נפגשים עם מתווך אמריקני בהמשך היום (שלישי) בפרק האחרון במאבק חובות בן עשור עם בעלי אג"ח "קרן נשרים" הדורשים החזר מלא מהמדינה האמריקאית הלטינית.
החששות מפני ברירת מחדל קרובה שלחה את עלויות ביטוח החוב של ארגנטינה ביום שלישי. איך הגיע לזה ומה קורה אחר כך?
מה קורה השבוע?
לארגנטינה יש עד 30 ביולי לשאת ולתת על הסדר, או להחזיר מה שנקרא "אחזקה" למשקיעים שתובעים את המדינה להחזר מלא על אגרות החוב שלהם. אם היא תיכשל או תסרב לשלם עד לאותו מועד, ארגנטינה תהיה טכנית כברירת מחדל. זו תהיה הפעם השנייה אחרי 12 שנה לאחר שהמדינה החליפה כ- 100 מיליארד דולר (58 מיליארד ליש"ט) בחובות בשנים 2001-2002.
איך זה הגיע לזה?
ארגנטינה מוצאת עצמה על סף משבר חוב חדש לאחר מספר נסיגות בבתי המשפט בארה"ב. האחרון היה ביוני כאשר בית המשפט העליון בארה"ב סירב לדון בערעור על פסק דין של בית משפט קמא שנפל לטובת נושי ההחזקה. בכך, בית המשפט הגבוה באמריקה השאיר את הדרך ברורה עבור ההחזקות בדרישה להחזר מלא.
מדוע 30 ביולי כל כך חשוב?
ארגנטינה חייבת גם תשלומי ריבית לבעלי אגרות חוב שהסכימו שלא לקבל החזר מלא של השקעתם במסגרת עסקאות ארגון מחדש של חובות שבאו בעקבות המשבר הכלכלי במדינה. שופט המחוז האמריקני תומאס גריסה אמר כי יהיה זה לא חוקי שארגנטינה תשלם לבעלי אגרות החוב הללו מבלי שתשלם יותר מ -1.5 מיליארד דולר להחזקות.
מועד אחרון זה מציין את סיומה של תקופת חסד של 30 יום מעבר ל -30 ביוני, כאשר הפרעון האחרון של הכסף נבע מאותם נושים אשר ביצעו ארגון מחדש של החובות – המכונה גם "בעלי אגרות החליפין".
האם ארגנטינה יכולה להרשות לעצמה לשלם לאותם מחזיקי אגרות חוב חילופי?
כן, היא יכולה להרשות לעצמה לשלם לבעלי אגרות החוב החליפיות, אך היא אינה יכולה. תחת פסק הדין בארה"ב היא יכולה לעשות זאת רק כאשר ייערך הקרב עם ההחזקות.
מיהם המשקיעים העיקריים?
המכונים גם קרנות נשרים, נושי ההחזקה הם קרנות גידור מניו יורק אשר קנו חוב בשווי 1.3 מיליארד דולר במחירי קרקע, לאחר המשבר הכלכלי הפראי של ארגנטינה בשנת 2001-2. הם מהווים חלק קטן מהנושים במדינה וסירבו לקבל את תנאי ארגון החובות שבאו בעקבות המשבר, במקום זאת דורשים להחזיר את מלוא שווי האג"ח. בראש ההחזקות מוביל NML Capital, המיליארדר הניו יורקי פול זינגר, שלוחה של אליוט ניהול ואורליוס הון.
מה היה ארגון החוב ההוא?
בעקבות המשבר הכלכלי, הממשלה דאז בבואנוס איירס מצאה דרך להפוך את חובות המדינה לניהול יותר. במסגרת המבנה, היא הציעה לבעלי אגרות החוב עסקה בה הם יקבלו תשלומי ריבית קבועים בתנאי שהם יקבלו ירידה של יותר מ -70% בערך השקעתם – המכונה "תספורת". יותר מ- 92% מהנושים הסכימו להצעה – במקרים רבים באי רצון.
מדוע ארגנטינה לא תשלם את ההחזקות?
היא טוענת כי הקרנות רכשו את מרבית החוב בהנחה עמוקה לאחר ברירת המחדל האחרונה, וביקשו לסכל את מאמצי המדינה לבנות מחדש בשני חילופי חובות נפרדים בשנים 2005 ו -2010. לדבריה, היא אינה מסוגלת לעמוד בשניהם דרישות קרנות הגידור ותשלומי הריבית הרגילים שלה לבעלי אגרות חוב חליפיות.
היא הוציאה סדרה של מודעות בעיתונים גדולים שהאשימו את בתי המשפט בארה"ב בהטיה וכספי הנשרים של "הטרדה" ומתנהגים כמו "מבטחים".
הנשיאה כריסטינה פרננדז דה קירשנר חוששת כי כל עסקה שתשלם יותר לקרנות הגידור תביא ככל הנראה לתביעות של מחזיקי אגרות חוב אחרות הדורשות לשלם בתנאים דומים. ממשלתה מעריכה כי ההתחייבות עשויה להגיע לסכום של עד 15 מיליארד דולר.
על מה טוענים ההחזקות?
מחזיקי האג"ח המוחזקים חולקים על טענות ארגנטינה ואמרו כי בהגשת בית המשפט שלהם היו הוכחות שהוצגו בבתי משפט קמאיים כי ארגנטינה יכולה להרשות לעצמה לשלם.
NML Capital והורה אליוט הנהלה בחודש שעבר האשימו את ממשלת ארגנטינה בסירוב לפתוח בשיחות ולהעמיד את מדינתה "על סף ברירת המחדל".
מה קורה אחר כך?
משלחת ארגנטינאית נפגשת עם המתווך האמריקני דניאל פולק לשיחות ברגע האחרון ביום שלישי.
האופציות של ארגנטינה הן בעיקרן:
• החזר ההחזקות במלואן – אך נראה כי זה לא סביר בהתחשב בכך שהממשלה אומרת שהיא לא יכולה להרשות לעצמה לעשות זאת ולשלם את הכסף המגיע לבעלי אגרות החוב החליפיות שעשו תספורת
• ניסיון למשא ומתן חוזר עם התנאים
• ברירת מחדל לכל דבר – זה יהיה החיסרון העיקרי של כלכלה שמנסה להחזיר גישה לשווקים בינלאומיים. אולם ברירת מחדל זו תהיה טכנית ותיעשה באופן עקרוני ולא מתוך הכרח כמו בשנים 2001-2002.
מהן ההשלכות על מדינות אחרות?
ארגנטינה נסגרה למעשה מהשווקים הבינלאומיים במשך יותר מעשור, כך שבעוד שברירת מחדל תפגע בכלכלה המקומית שכבר נאבקה, סביר להניח שלא יהיו השלכות חמורות בשווקים אחרים, אומרים אנליסטים.
אך מתמודדי החובות אומרים כי לפסק הדין בארה"ב יש השלכות הרבה מעבר לארגנטינה בכך שהם מבטלים שנים של התקדמות בהפחתת הנטל של חובות על מדינות עניות. לטענתם, פסיקות ארה"ב קבעו תקדים למשקיעים אחרים להריסות עסקאות סליחה ארוכת שנים עם מדינות מתפתחות.