במבט לאחור של קרן המטבע הבינלאומית אומרים כי נכון היה לתמוך בצרפת QE בגוש האירו

 

B הצנע הלנקיסטי בכל המדינות שנפגעו במשבר בגוש האירו היה מנצח את עצמו. הניתוח של גרמניה על מה שצריך היה לעשות היה שגוי. הבנק המרכזי של אירופה [ECB] איט לבוא עם חבילת גירויים שנועדה לקזז את ההשפעה המפחידה של הביקוש של קיצוץ שכר.

 

אלה היו המסרים העיקריים של התערבות חשובה של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) לוויכוח כיצד היה צריך להגיב על גוש האירו לבעיות שהשפיעו על חמישה מחבריו – יוון, אירלנד, פורטוגל, ספרד ואיטליה. חמישייה זו מהווה 30% מהתפוקה בגוש האירו.

 

 

התרופה המסורתית של קרן המטבע הבינלאומית למדינה בצרה היא מנה מוצקה של התאמה מבנית – הפחתות מיסים, הפרטה, רפורמות בשוק העבודה – שנועדו לייעל את הכלכלה המקומית, יחד עם פיחות שעושה ייצוא. זול יותר ויבוא יקר יותר.

 

ברור כי מתכון זה לא היה זמין למדינות בגוש האירו מכיוון שכולן חולקות את אותו המטבע. במקום זאת, תוכנית ההבראה כללה פיחות פנימי, מה שהפך את הכלכלה לתחרותית יותר באמצעות הפחתת עלויות. בהתחשב בעובדה ששכר הוא המרכיב הגדול ביותר בעלויות אלו, הוא דורש קיצוץ שכר – וגורם לכך.

 

בעיתון של קרן המטבע הבינלאומית שואלים האם מדיניות זו אכן עובדת. מסקנתה היא שאם מדינה יחידה מקצצת בשכר, ההשפעה חיובית הן עבור אותה כלכלה והן עבור גוש האירו כולו.

 

אבל אם חמש מדינות נוקטות באותה אסטרטגיה בבת אחת, יש לפעול מהבנק המרכזי בכדי לקזז את קיצוצי השכר המחמירים בביקוש. במילים פשוטות, אם למיליוני עובדים ברחבי אירופה יש פחות כסף בכיסם, הם יצרכו פחות. זה ישפיע על הכלכלות שלהם ועל כלכלותיהן של מדינות אחרות בגוש האירו שאינן משבר המייצאות אליהן.

 

אבל, כפי שמציינים כלכלני קרן המטבע הבינלאומית, יש בעיה אם הריבית הרשמית כבר נמצאת ברמות התחתונות. בנסיבות אלה, הבנקים המרכזיים צריכים להיות קצת יותר יצירתיים אם הם רוצים לנטרל את ההשפעה המיתולוגית של קיצוץ השכר. פיתרון אחד הוא להיזקק להקלות כמותיות, דבר שבנק אנגליה והבנק הפדרלי ריזרב החזירו כאשר השפל היה הגרוע ביותר בשנים 2008-09.

 


 

 The European Central Bank president, Mario Draghi

[19459042 ]
 
 

 
 
Pinterest
 

 


 
נשיא הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי, לבש לבסוף את התנגדותה של גרמניה למלחמה בסרטן. צילום: אריק וידאל / רויטרס
 

לקח את הבנק המרכזי האירופי חמש שנים נוספות לפני שיצא לתוכנית QE משלו , ובזמן זה הגיע ליניקת הביקוש מכלכלת גוש האירו לתוצאות צפויות: מיתון כפול עמידות, שיעורי אבטלה דו ספרתיים וירידה לכיוון הדפלציה בסגנון יפן.

 

בעמוד בלוגים המסביר את העיתון , שני כלכלני קרן המטבע הבינלאומית – יורג דפרסין ופרקש לונגאני – מדגישים כי הארגון שלהם "תמיד דגל בחבילה כוללת המתייחסת הן להיצע המצרפי והן לביקוש המצטבר". הם מוסיפים כי הקרן הייתה "אחת הדוברות המוקדמות במדיניות מוניטרית תומכת, כולל הקלות כמותיות, כדי להגביר את הביקוש המצטבר בגוש האירו".

 

הביטויים "תמיד תומכים" ו"תומכים בתחילת דרכם "הם משמעותיים. מריו דראגי, נשיא ה- ECB, לבש לבסוף את ההתנגדות הגרמנית לאיחוד האזרחים, אך רק לאחר מאבק ממושך וכאשר היה ברור, אפילו לברלין, כי גוש האירו סובל מחוסר ביקוש קשה.

 

במובן מסוים הניתוח של קרן המטבע הבינלאומית מעט מגונה. אם כפי שנאמר בעיתון, הוא ידע מלכתחילה כי פיחות פנימי בפני עצמם לא יעבוד, זה הופך את הנכונות של הקרן לגבות חבילות חילוץ די מוזרות. אולם כאשר הוא משאיר לצד אחד את הכיסוי האחורי הבוטה הזה, הניתוח צודק. אזור האירו החל להתאושש איטי ומהוסס מאז שה- ECB הגביר את הגירוי המקרו-כלכלי שלו. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.